08-8606942

חיים והמוות ביד הלשון – הוצאת דיבה ברשתות החברתיות (פייסבוק) – האומנם?

בעידן שבו המציאות, קצב החיים וההתקדמות הטכנולוגית האנושית מתקדמים בצעדי ענק, החקיקה והתקנות מנסים להדביק את הקצב ולתת מענה שישרת הן את מטרות החקיקה המקוריות והן את המציאות היומיומית. את זה אנו רואים ממש בתקופה האחרונה בהתייחסות בתי המשפט למקרים של הוצאות דיבה ברשתות החברתיות לדוגמא, ברשת הפייסבוק. שכן, בשנים האחרונות, עלה בהתאם ובאופן משמעותי מספר התביעות המוגשות בגין לשון הרע, כאמור כאשר חלק ניכר מן התביעות עניינן במקרים של לשון הרע ברשתות החברתיות. אלו, הפכו בין לילה לבמה המרכזית להבעות דעה, פרסום ושיווק ובין רגע עלולים למצוא עצמם עסקים שונים ומגוונים וכן, אנשים פרטים, בודדים וקבוצות, מושאים לביקורת בכיכר העיר החדשה. חלק מן הביקורת לגיטימית וחלקה שאינה לגיטימית ובכך מוצאים אותם קבוצות עצמם מושא ללעג וקלס.

חוק איסור לשון הרע עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ובהתקיים העבירה הפלילית, יוטל עונש של עד שנת מאסר. דינים אלה מבקשים לקיים איזון בין חופש הביטוי והעיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך.

כאמור, חוק איסור לשון הרע כולל רשימה של פרסומים מותרים אשר אינם מהווים לשון הרע. מדובר ברשימה פתוחה. בהתאם, כאשר מתפרסמת ביקורת עניינית ו/או שלילית רשת חברתית, כדוגמת הפייסבוק, או דברי לעג וקלס יש לבחון באיזו מסגרת היא פורסמה על מנת לבחון האם מדובר בפרסום מותר או בפרסום המהווה לשון הרע. מלבד הפרסומים המותרים ישנן שתי הגנות בחוק השוללות הטלת אחריות בגין לשון הרע. האחת, היא הגנת אמת הפרסום על פיה, כאשר הפרסום הוא אמת או שבעת הפרסום, סבר המפרסם כי מדובר בפרסום אמיתי וכאשר היה בפרסום עניין ציבורי, לא תוטל אחריות בגין לשון הרע. ההגנה השנייה היא הגנת תום הלב, הכוללת נסיבות שונות אשר בהתקיימן לא תוטל אחריות על המפרסם, למשל, פרסום המהווה הבעת דעה על תפקודו של איש ציבור.

דוגמא להעדר מענה בחוק איסור לשון הרע לקצב המציאות הדינאמי ניתן לראות בפסיקה האחרונה של בתי המשפט שם נתבע אדם בגין עצם העובדה שביצע שיתוף סטאטוס, אשר בפועל יכול להוות לשון הרע.

בשנת 2014 פורסמו ברשת החברתית שני סטאטוסים כנגד מקומון והוא תבע שניים ששיתפו אותם. השופט קבע שמדובר בלשון הרע אך דחה את התביעה תוך התייחסותו שחוק איסור לשון הרע אינו מתייחס לסוגיית השיתוף. השופט אף הדגיש את השינויים הטכנולוגיים של השנים האחרונות וקבע, כי בחוק איסור לשון הרע אין את הכלים להתמודדות עם התפתחויות אלה במדיה החדשה.

עוד הוסיף, כי מתן פרשנות לפיו כל מי שמשתף סטאטוס יהיה חשוף לתביעת לשון הרע תצמצם ותגביל את חופש הביטוי של המשתתפים כל זאת ללא הוראה מפורשת בחוק.

כאמור, התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.

לסיכום, ביקורת עניינית במסגרת חופש הביטוי במדיה החברתית הינה חשובה ומהותית הכול בגדר הסביר, אולם יש לבחון כל מקרה לגופו תוך מתן חשיבות למדרון החלקלק של מצב בו חופש הביטוי לא ייהפך לחופש השיסוי.

בהתאם, יש לפנות למומחה בתחום לשון הרע אשר ייתן את דעתו המקצועית בכל הנוגע לאותו מקרה הרלוונטי.

לפגישת ייעוץ ללא עלות ניתן לפנות למשרד עורך דין משה אבקסיס לטלפון 08-8606942.

רחוב גרשון דובנבוים 38 באר שבע.

קרדיט: freepik

עוד בנושא

קרדיט: freepik

דיני ספורט

חברתנו מייצגת עמותות קבוצות ספורט ושחקנים מתחומי הספורט השונים והמגוונים. בעשותה כן אף מלווה מקרוב התנהלות הגופים מול הרשויות השונות והתאחדויות הספורט השונות וכן עריכת

קרא עוד »
קרדיט: freepik

משפט מנהלי

חברתנו מתמחה בהכנת חוזים במגוון נרחב של תחומים במסגרת הרשות המקומית, תאגידים עירונים וקרנות שונות. משרדינו מטפלים בענייני מכרזים, תשתיות פיתוח בעיר, אגרות והיטלי פיתוח,

קרא עוד »
קרדיט: freepik

גישור

חברתנו מעניקה שירותי גישור בתחום העסקי ובתחום המשפחה. הגישור העסקי בעיקרו בין שותפים עסקיים ו / או מול לקוחות פרטיים המצויים במחלוקת בעלת צביון עסקי,

קרא עוד »
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Call Now Button